המושג 'זיוף עצמי'

מהו זיוף עצמי?

בבדיקת זיוף עצמי, יגלה המומחה לרוב את סגולותיו האישיות של החותם בלחץ ובחלוקת הדיו.
אם בסוגי הזיוף השונים מנסה הזייפן להעתיק לחקות ע"י זיוף חופשי או ע"י העתק מודל החתימה, הרי שבזיוף עצמי לא מדובר במודל כי אם בחתימתו העצמית של הכותב.

בבדיקת זיוף עצמי, יגלה המומחה לרוב את סגולותיו האישיות של החותם בלחץ ובחלוקת הדיו.
אם בסוגי הזיוף השונים מנסה הזייפן להעתיק לחקות ע"י זיוף חופשי או ע"י העתק מודל החתימה, הרי שבזיוף עצמי לא מדובר  במודל כי אם בחתימתו העצמית של הכותב.
כאן מנסה הזייפן לעוות, להסוות, לשנות את כתב ידו הטבעי, תוך כדי כתיבה שונה של חתימתו והפיכתה לחתימה רחוקה עד כמה שניתן מחתימתו הטבעית.
לא תמיד מתבצע הדבר בצורה מוצלחת, ולעיתים קרובות באופן תת הכרתי ומבלי לשים לב, חוזר הכותב במקומות מסויימים לכתב ידו הטבעי, דבר העשוי להתבטא בעיקר במקומות תורפה כגון: בסיומים, בלולאות, בקישוט ובתכונות אחרות.

על המומחה הבודק לאבחן את אותן נקודות התורפה המשמשות לו למעשה בסיס להשוואה עם כתב ידו הטבעי של הזייפן.
אותן תכונות טבעיות שלא הוסוו בחתימה, ניתן למצוא במהלך ההשוואה עם דוגמאות חתימה של הכותב.
כמובן במקרה כזה עדיף לערוך את ההשוואה עם דוגמאות שבאקראי של החשוד, כי בדוגמאות מוכתבות החשוד עלול לשנות להסוות את כתב ידו הטבעי.

ככל שהזייפן ימעד במהלך הזיוף העצמי, וישאיר את סימני הכתב הטבעי שלו למרות נסיונו ורצונו לשנות ולהתרחק ממנו, כך יגדלו הסיכויים לזהותו.

מבחינה אובייקטיבית לפעמים גם לא ניתן לייחס את הזיוף למזייף, כשמדובר למשל בחתימה לא מורכבת -חתימה פשוטה,
וגם מבלי לנסות וליצור זיוף עצמי ממנה, אין בה תכונות בולטות ומורכבות העלולות להקשות ולשמש מכשול במלאכת הזיוף.

מתי ניתן לקבוע כי אכן מדובר בזיוף עצמי?

קטע מתוך פסק דין בבית משפט לעניני משפחה בחדרה, בעניין חוות דעת בה הגעתי לממצאים המדברים על זיוף עצמי.
פסק דין, בימ"ש לעניני משפחה בחדרה - כ.השופטת שפרה גליק

                                                    בתי המשפט
                                                    בדלתיים סגורות


         בית משפט לעניני משפחה - חדרה


 
תמש000920/05
תמש 000921/05
תמש 000922/05

 
  בפני:
כב' השופטת שפרה גליק
תאריך:
28/04/2008


           





מסקנתי שלעיל מתיישבת גם עם העולה מחוות הדעת של הגרפולוגית המומחית אשר מיניתי, הגב' טל חגג-רוקח.

במהלך החקירה הנגדית ביקשתי את העד לחתום על דף לבן מספר חתימות בהסכמת הצדדים מוניתי מטעם בית המשפט את הגרפולוגית הגב' טל חגג-רוקח. הגרפולוגית התבקשה להשוות בין חתימת העד המקורית בפנקס הנוטריונים לבין חתימותיו על הסף, לבין חתימותיו המצויות בגנזך המדינה, בעת חתימתו לצורך קבלת תעודת זיהוי לראשונה.

מסקנתה של המומחית היתה חד משמעית, והיא אף כינתה את חתימותיו של העד על הדף הלבן חתימות בשיטת "הזיוף העצמי". כלומר, העד ניסה לגרום לכך שחתימתו לא תזוהה  כאמור, לא התרשמתי מאמינותו של העד והמסקנה הבלתי נמנעת היא אחת - העד חתם כעד לחתימת המנוי על יפוי הכח אצל הנוטריון הציבורי בנצרת. עד זה חתם כעת לחתימת המנוח על יפוי הכח אצל הנוטריון הציבורי בנצרת.

 להלן אצטט מחוות דעתה של המומחית הנושאת תאריך 06/03/08 (עמוד 3 לחוות הדעת):

" ... בדקתי את שלוש החתימות שבמחלוקת: מ-1970, ומצאתי חוסר שטף בתנועה  הקוית של החתימה, קוי החתימה אין בהם ספונטניות והתפשטות קוית טבעית. לעומת זאת, דוגמאות החתימה של א’ מהתקופה הסמוכה 1975, 1977 ו-1981 כתובות בשטף ספונטניות, שטף של תנועה קוית והתפשטות קוית טבעית. בשלוש החתימות שבמחלוקת בהשוואתן לדוגמאות החתימות מצאתי שהמבנה ההתחלתי של החתימות הינו זהה ובצורה עקבית, חרף העובדה שההמשך שונה.

בדוגמאות שבמחלוקת כמו בחתימות ניתן למצוא זהות בקו ההתחלתי של החתימות היוצר זוית בחלק התחתון עם קו קצר הנוטה כלפי מטה, ובהמשכו יוצר כעין זוית והמשך קו, כאשר בחתימות שבמחלוקת  ההמשך של אותו קו נוטה כלפי שמאל, ובדוגמאות זקוף יותר עם נטייה קלה לשמאל.

לאור הממצאים הנ"ל, הגעתי למסקנה שקיימת סבירות גבוהה ששלוש החתימות שבמחלוקת נכתבו בשיטת זיוף עצמי ע"י מר א’ ...".