הגדרה של מומחים בבית המשפט

מתוך ע"א 745/82 – משה שחר ו-2 אח' נ' לאה בור ואח'. פ"ד מ(2) 46, בבית משפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, לפני השופטים א' ברק, ג' בך, ש' נתניהו.

קיימים שני סוגים של "עדים מומחים", אשר עדותם קבילה ורלבנטית למרות שאין ברשותם בהכרח מידע ישיר בדבר המרכזיות עליהן נסוב המשפט בו הם נקראים להעיד.
ישנם "מומחים" במובן הקלאסי של המונח, היינו אנשים שהתמחו במדע או במקצוע, בעלי תוארים ודיפלומות, אשר בתי משפט נזקקים לעדותם כאשר מחווים הם את דעתם על נושא שהוא בתחום מומחיותם המיוחדת. ומאידך ישנם אנשים אחרים, אשר בדרך זו או אחרת, אם תוך עיסוק במקצועם או בתור חובבנים או בדרך מקרית אחרת, רכשו מידע כללי בנושא מסוים, ובית המשפט סבור, כי יוכל להפיק תועלת מפרי נסיונם בבואו להחליט בנושא או בנושאים העומדים להכרעה בפניו. בספרו של : PHIPSON, ON/ 572 13TH ED. P. 572, EVIDENCE - נאמר בסוגייה זו:

"One can acquire knowledge in a particular sphere through repeated contact with it in the course of one's work, not with standing that the expertise is derived from experience and not from formal training."

Advisory committees note, federal rules of evidence:
"He rule is broadly phrased. the fields of knowledge which may be drawn upon are not limited merely to the scientific and technical but extend to all specialized knowledge
Similarly, the expert id viewed, not in a narrow sense, but as a person qualified by knowledge, skill, experience, training or education.
Thus within the scope of the rule are not only experts in the strictest sense of the world ,e.g. physicians, physicists, and architects, but also the large group sometimes called "skilled" witnesses, such as bankers or landowners testifying to land values."

אין שום טעם להעמיד בפני בית המשפט מגבלות פורמליות ונוקשות בענין זה.
הקריטריון היחידי של קבילות ראיה מסוג זה נעוץ במבחנים של רלבנטיות ושל משקל פוטנציאלי.
כך יש להניח, שבית משפט לא ירשה הבאת עד בתור "עד מומחה", כאשר יתברר לו מראש, כי על סמך נסיונו וכישוריו של אותו עד לא יוכל הלה בשום אופן לתרום תרומה ממשית לברור השאלות השנויות במחלוקת.

על מנת שיוכל בית המשפט להתרשם מכישוריו וידיעותיו של עד מומחה, חייב הצד המציע את עדותו להגיש את חוות דעתו של העד מראש, במועד ועל פי הפרוצדורה שנקבעו בתקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ותקנות סדרי הדין (עדות מומחים) התשט"ו-1954, וכן חייב הוא לספק מידע בדבר נסיונו והשכלתו של העד.