מומחה בבית משפט
1. כמו בכל מקרה של השוואה (השוואת חתימות, השוואת כתב יד, השוואת סימנים, וכו'..)
על המומחה להוביל עמו את בית המשפט במסלול הבדיקה, בצעדים מדודים ותוך הצגת אלמנטים הממחישים את ממצאיו.
2. על המומחה להסביר וליתן דעתו לשלושה תחומים, בהקשר לחוות דעתו:
א. תחום הדוגמאות ששימשו כבסיס למסקנותיו.
ב. תחום הנושא שבמחלוקת אם מדובר בחתימה או כתב יד.
ג. תחום הממצאים והמסקנות.
במקרים שבהם המומחה משמש כמומחה מטעם בית המשפט, ואחד הצדדים מוכן אמנם למסור דוגמאות מוכתבות מכתב ידו, ואולם טוען כי אין באפשרותו כלל וכלל להמציא דוגמאות חתימות וכתב יד באקראי, בטענה שאינו רגיל לשמור מסמכים, עבר דירה, או נפרד מאשתו, או נגרמה שריפה ועוד סיבות מסוג זה ששוללות לדבריו את האפשרות להמציא דוגמאות באקראי מתאימות הם מאותה תקופה והן בכלל.
במקרים מסוג זה של שלילת אפשרות להשיג דוגמאות באקראי ניתן אולי להסתייע בעזרת הצד שכנגד שעשוי למצוא דוגמאות מסוג זה באמצעות מרשו שהיה שותף לצד שכנגד, או שהיה בקשר מסחרי וקיבל ממנו קבלות חשבוניות וכדו' או בעזרת מציאת כתבי בית דין שהצד שכנגד ניהל בעבר ומצויים בתיק בית המשפט מסמכים עם כתב ידו/חתימותיו על יפוי כוח, תצהירים וכו'.
בדרך כלל לא אמורה להיות בעיה בהשגת דוגמאות חתימות ו/או כתב יד באקראי, שהרי אנשים בד"כ אינם אלפבתים גם אם הם לא כתבו ו/או לא כותבים כל יום, או לעיתים קרובות אנשים מסוג זה עשויים לכתוב מכתבים, לחתום על שקים, לחתום על בקשות, לחתום על יפוי כוח, לחתום על תצהיר ועל עוד עשרות מסמכים מסוג זה.
כאשר מומחה מקבל לידיו דוגמאות חתימות ו/או כתב יד של פלוני אלמוני, חשוב מאוד לוודא שדוגמאות אלה נכתבו אמנם על ידי אותו אדם שאמור להיות הכותב ו/או החותם על אותם מסמכים.
מומחה המתבסס על דוגמאות באקראי ובסופו של דבר מתברר שדוגמאות אלה לא נחתמו ו/או נכתבו על ידי הכותב האמור להיות בכל הדוגמאות, הרי שהדבר עלול להוביל לטעויות חמורות במלאכת הזיהוי.
לעומת זאת, בהכתבה שהמומחה עורך לכותב חייב המומחה לזהות את כותב הדוגמאות באמצעות תעודת זהות ולרשום את מספרה, או על ידי תעודה מזהה אחרת, וזאת במטרה למנוע טעויות ובסופו של דבר אי נעימות בבית משפט.